רקע ומטרות:

צריכה מופרזת של פרוקטוז קשורה לעלייה בליפוגנזה (עודף ייצור שומן), טריגליצרידים בדם ועמידות לאינסולין בכבד.

מטרתנו הייתה לבדוק האם לפרוקטוז יש השפעות ספציפיות על חילוף החומרים של שומנים באופן עצמאי מצריכת קלוריות עודפת.

שיטות:

נבדקו 94 גברים בריאים בניסוי אקראי, כפול-סמיות. הם חולקו לצריכה יומית של משקאות ממותקים בסוכר (SSBs) המכילים כמויות מתונות של:

1. פרוקטוז,
2. סוכרוז (דיסכריד של פרוקטוז-גלוקוז)
3. או גלוקוז (80 גרם/יום), בנוסף לדיאטת התזונה הרגילה שלהם

או הימנעות ממשקאות ממותקים (קבוצת הביקורת) למשך 7 שבועות.

נבדקו סינתזת חומצות שומן (FA) וטריגליצרידים, ליפוליזיס ותחמוצת חומצות שומן חופשיות (FFA) בפלזמה בעזרת שיטות מעקב.

תוצאות:

צריכת משקאות ממותקים בפרוקטוז חופשי ובפרוקטוז בשילוב עם גלוקוז (סוכרוז) הובילה לעלייה פי 2 בשיעור ההפרשה החלקי בכבד  FSR(מציין את שיעור החומרים שנפלטים מהכבד ומשתחררים למחזור הדם במשך זמן מסוים) בהשוואה לקבוצת הביקורת חציוני.

בניגוד לכך, אותם כמויות של גלוקוז לא שינו את ה-FSR .

צריכת פרוקטוז לא שינתה את ההפרשה הבסיסית של VLDL-טריגליצריד, ולא שינתה את שיעורי הליפוליזיס ההיקפי או את חמצון חומצות השומן הכללי ו-FFA בפלזמה.

 צריכת האנרגיה הכוללת הייתה דומה בין הקבוצות.

מסקנות:

צריכה קבועה של משקאות ממותקים בפרוקטוז ובסוכרוז במינונים מתונים בשילוב עם צריכת קלוריות יציבה  מגבירה את סינתזת חומצות השומן בכבד גם במצב בסיסי- השפעה זו לא נצפית לאחר צריכת גלוקוז.

ממצאים אלו מספקים ראיות לתגובה אדפטיבית של הכבד לחשיפה קבועה לפרוקטוז.

סיכום כללי:

מחקר זה בחן את ההשפעות המטבוליות של צריכת משקאות ממותקים בסוכר במשך מספר שבועות אצל גברים רזים ובריאים.

הממצאים מראים כי משקאות ממותקים בפרוקטוז וסוכרוז (גלוקוז ופרוקטוז משולבים), אך לא של גלוקוז, מגבירים את יכולת הכבד לייצר שומנים.

שינוי זה עשוי להוביל להשפעות נוספות שליליות על בריאות המטבולית.