רקע ומטרות: מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד תמצית שום שחור משפיעה על פרופיל השומנים והביטוי של גנים הקשורים לחילוף החומרים של שומנים בחולדות שניזונו מתזונה עתירת שומן.

שיטות : 32 חולדות חולקו לארבע קבוצות שניזונו מדיאטות שונות במשך 5 שבועות: תזונה רגילה, תזונה עתירת שומן, ותזונה עתירת שומן עם תוספת של 0.5% או 1.5% תמצית שום שחור.

תוצאות:

• קבוצה שקיבלה 1.5% שום שחור הציגה ירידה משמעותית במשקל בהשוואה לקבוצת התזונה עתירת השומן.
• נמצא שיפור משמעותי בפרופיל השומנים בדם, כולל ירידה ברמות הכולסטרול, הטריגליצרידים והשומנים הכלליים.
• בנוסף, נצפתה עלייה בהפרשת השומנים והטריגליצרידים בצואה.
• נרשמה ירידה בביטוי גנים המעורבים בייצור שומנים וכולסטרול, כולל SREBP-1c, ACC, FAS, G6PDH, HMG-CoA  רדוקטאז ו-ACAT.

חומרים פעילים והשפעתם על חילוף השומנים:

השום השחור עשיר בתרכובות ביו-אקטיביות שנוצרות בתהליך ההבשלה של השום הלבן. החומרים הפעילים המרכזיים כוללים:

• S-Allyl Cysteine (SAC) נוגד חמצון חזק המפחית חמצון ליפידים בדם ומווסת את ייצור הכולסטרול.
• S-Allyl Mercaptocysteine (SAMC)  מפחית את רמות הכולסטרול ומונע הצטברות שומנים בכבד.
• תרכובות פוליפנוליות-  בעלות השפעה נוגדת חמצון ונוגדת דלקת, התורמות להפחתת הצטברות שומנים.
• תרכובות אורגנו-גופריתיות-  מעכבות את פעילות האנזים HMG-CoA רדוקטאז, החיוני לייצור כולסטרול בכבד.

תוצאות המחקר:

• ירידה משמעותית במשקל בקבוצת החולדות שקיבלה 1.5% תמצית שום שחור.
• הפחתת רמות השומנים בדם, כולל טריגליצרידים וכולסטרול כללי.
• עלייה בהפרשת השומנים בצואה, דבר המעיד על ירידה בספיגת השומנים במעי.
• ירידה בביטוי גנים הקשורים לייצור שומנים בכבד, בהם  SREBP-1c, ACC, FAS, G6PDH, וכן הפחתה בביטוי HMG-CoA  רדוקטאז ו-ACAT האחראים לסינתזת כולסטרול.

מסקנות:

השום השחור מכיל רכיבים פעילים המווסתים את חילוף החומרים של שומנים ומפחיתים רמות כולסטרול ושומנים בדם. השפעתו נובעת מהפחתת ביטוי גנים המעורבים בביוסינתזה של ליפידים ועיכוב ספיגת שומנים במערכת העיכול. ממצאים אלו תומכים בפוטנציאל השום השחור כתוסף תזונה טבעי לטיפול בבעיות שומנים גבוהים בדם.

ביבליוגרפיה:

1. Rahman K, Lowe GM. Garlic and cardiovascular disease: a critical review. J Nutr. 2006;136:736S–740S.
2. Ried K, Toben C, Fakler P. Effect of garlic on serum lipids: an updated meta-analysis. Nutr Rev. 2013;71:282–299.
3. Amagase H, Petesch BL, Matsuura H, Kasuga S, Itakura Y. Intake of garlic and its bioactive components. J Nutr. 2001;131:955S–962S.
4. Jo HJ, Choi MJ. Effect of 1% garlic powder on serum and liver lipid and plasma amino acid concentration in rats fed cholesterol diet. J Korean Soc Food Sci Nutr. 2002;31:98–103.
5. Sheo HJ. Effects of garlic on the blood lipids and other serum components in rats. J Korean Soc Food Sci Nutr. 1999;28:1339–1348.