מחלה דלקתית של מערכת העיכול, בבסיסה תהליכים גנטיים ואוטואימוניים. כמו כן, ישנה סברה כי לחץ נפשי (סטרס) עלול לגרום להתפרצות הראשונית של המחלה, לרוב בגילאי 15 עד 25.
המחלה עלולה להתפרץ בכל חלק של מערכת העיכול, אך ברוב המקרים מתפרצת במעיים ומתבטאת בדלקות קשות, הדבקויות, חסימת מעיים והתפתחות כיבים. סימפטומי המחלה: שלשול כרוני הנמשך שבועות רבים, מלווה בכאבי בטן קשים, חום נמוך (פחות מ-38 מעלות), ירידה במשקל, חוסר תיאבון ואנמיה. מהלכה של המחלה בנוי מתקופות פעילות (כלומר מצב פעיל של המחלה) ומתקופות הפוגה (מצב לא פעיל). המטרה העיקרית של הטיפול היא להאריך את פרק זמן ההפוגה ומבוסס על טיפול בחומרים נוגדי דלקת. חלק מן הטיפול מתמקד בשינויים תזונתיים המתבטאים בהפחתת צריכת סיבים בתקופה הפעילה, יש הנמנעים ממוצרי חלב ומזונות יוצרי תסיסה (למשל: קטניות, ממתיקים מלאכותיים, בצל, כרובית). בשל הפסד רכיבי תזונה רבים יש צורך בהשלמות תזונתיות: ויטמינים, מינרלים, קלוריות, חלבון ושומנים חיוניים.